סדנת AI למנהלי פרויקטים וצוותי טכנולוגיה

לא. העבודה נעשית בשפה חופשית בעברית ובאנגלית, וגם חיבור הכלים נעשה דרך ממשקים ולא דרך כתיבת קוד. מנהל פרויקטים או איש מוצר בלי רקע פיתוח עובר את המפגש במלואו ויוצא עם תוצרים. בקבוצות של צוותי פיתוח מעמיקים גם בחלקים הטכניים, כי הקהל שם מבקש את זה.

סדנה מעשית עובדת הכי טוב בקבוצה של עד 20 עד 25 משתתפים, כשלכל אחד מחשב והוא עובד על החומרים שלו. זה הגודל שמאפשר לעבור בין המשתתפים ולתת מענה פרטני. להרצאה לצוות גדול אין מגבלת קהל, כי הפורמט שם אחר ומטרתו ליישר קו ולא לתרגל.

על שלכם, וזה עיקרון ולא בונוס. בשיחת האפיון שלפני המפגש ממפים את ה-use cases האמיתיים, והמשתתפים מגיעים עם קבצים מהעבודה. הסיבה פשוטה: תרגיל על דוגמה מומצאת נשכח עד יום שני, ותהליך שרץ על החומר האמיתי נשאר בעבודה.

מדיניות הארגון קודמת לכל תרגיל. בשיחת האפיון מבררים אילו כלים מאושרים אצלכם, איפה עובר הקו של מידע רגיש ומה מותר להעלות. כשרוצים בכל זאת לעבוד על חומר אמיתי בכלי חיצוני, אפשר לנקות ממנו קודם פרטים מזהים, למשל בעזרת בלמס (BalmasAI), כלי לאנונימיזציה מקומית של מסמכים שיעקב מעורב בפיתוחו, וגילוי נאות זה נאמר גם בחדר. בנוסף, פרק שלם במפגש עוסק בגבולות: מה לא עולה לכלי חיצוני בכלל, ואיזה תוצר לא נשלח בלי בדיקת אדם.

שניהם עובדים. מפגש פיזי במשרדי החברה מתאים כשרוצים שגם הדינמיקה בין הצוותים תעבוד, ומפגש מקוון מתאים לצוותים מבוזרים או לחברות עם אתרים בכמה מקומות. בשני הפורמטים כל משתתף עובד מול מחשב על החומרים שלו.

מפגש בודד נמשך כארבע שעות: כחצי שעה יסודות וכל השאר עבודה מעשית. הרצאה לצוות גדול נמשכת שעה עד שעה וחצי. כשרוצים לכסות כמה תחומים לעומק, פורסים לסדרה של שניים עד ארבעה מפגשים.

תוצרים ולא סיכום: לפחות תהליך אחד שנבנה והורץ מקצה לקצה על החומרים האמיתיים, תבניות לשימוש חוזר, ומסמך גבולות שמגדיר איפה נדרש אישור אנושי ומה מחייב אימות. בנוסף קורסי ההכנה נשארים זמינים, וכל משתתף מקבל ספר AI דיגיטלי בעברית.

כן, ובארגונים גדולים זה הנפוץ ביותר. אפשר להמשיך בסדרת מפגשים לצוותים נוספים, בליווי הטמעה שמלווה את הצוות בזמן העבודה האמיתית, או במפגש ממוקד לצוות אחד סביב פרויקט ספציפי כמו מיגרציה או השקת מוצר.