עיתונים תוקפים את OpenAI: השלכות על עסקים בישראל
Seattle Times ו-Newsday תובעות את OpenAI ו-Microsoft על שימוש בתוכן שלהם ללא רשות להדרכת מודלים. הנושא הזה משפיע ישירות על כל עסק בישראל שמסתמך על AI.
Seattle Times ו-Newsday תובעות את OpenAI ו-Microsoft על שימוש בתוכן שלהם ללא רשות להדרכת מודלים. הנושא הזה משפיע ישירות על כל עסק בישראל שמסתמך על AI.
לפי התביעות, OpenAI השתמשה בכתבות מ-Seattle Times ו-Newsday (וכן מ-New York Times קודם לכן) לדרך את מודלי ChatGPT, ובתשובות לשאילתות, המודל משכפל קטעים ישירים מהכתבות המקוריות, וזה בלי שתי העיתונאויות קיבלו רשות או תגמול.
כן. כל חברה בישראל שמשתמשת ב-ChatGPT או ב-API של OpenAI לעבודה יכולה להיות חשופה לשאלות משפטיות בעתיד, במיוחד אם המודל מייצר תוכן שמעתיק מקורות מוגנים בזכויות יוצרים. כדאי שהנהלות יתייעצו עם וקלט משפטי על מדיניות השימוש.
הידעת?
OpenAI כבר עומדת בפני יותר מ-10 תביעות משפטיות מעיתונאויות בארה״ב, וזו רק ההתחלה של מלחמה משפטית שתימשך שנים.
שתיים מן העיתוניות הגדולות בארה״ב, Seattle Times (Seattle Times) ו-Newsday (Newsday), הגישו תביעה נגד OpenAI (OpenAI) ו-Microsoft (Microsoft) בטענה שהחברות השתמשו בתוכן שלהן ללא רשות כדי להדריך את מודלי ChatGPT. התביעה היא הפרק הבא בסכסוך ממושך בין מפרסמים למפתחי בינה מלאכותית על זכויות יוצרים וביצוע מחזור דיגיטלי.
לפי התביעה, OpenAI ו-Microsoft לקחו כתבות שלמות מ-Seattle Times ו-Newsday והשתמשו בהן להדרכת מודלים. הבעיה האמיתית: כשמישהו שואל את ChatGPT שאלה הקשורה לכתבה של העיתון, המודל משכפל קטעים ישירים, לעיתים גם עם ציטוט מקור ולעיתים ללא כך. העיתון, בעדו, לא קיבל תמורה כלשהי.
זו אינה הפעם הראשונה. New York Times כבר תבעה את OpenAI בטענה דומה, וכעת אנו רואים תבנית חוזרת: עיתוניות מגלות שתוכנן נמצא בשליטת מודל, ואז משגרות עורכי דין.
כאן מתחיל הדבר המעניין באמת.
אם אתה מנהל או מפתח בישראל המשתמש ב-ChatGPT או ב-API של OpenAI כדי לשפר או לעדכן את הארגון שלך, כדאי שתדע:
זה לא רק עניין של כתבות או פרסום מטבעות. התביעה של New York Times כללה טענות כמו "המודל שמר על מאמרים שלנו לתקופה של שנים". בעיתוניות, זה חומר רגיש מבחינת זכויות יוצרים.
עבור עסקים בישראל, השיעור פשוט וברור: כל כלי בינה מלאכותית שבו אתה משתמש קשור לרשת מורכבת של סוגיות משפטיות. גם אם אתה לא מודע לכך.
הנה ההמלצות הרלוונטיות:
קבלו ייעוץ משפטי, יועץ משפטי בישראל צריך לבדוק את המדיניות של השימוש בכלים כמו ChatGPT, כלים AI אחרים, ואופן עבודתך עם מודלים.
תעדו את המדיניות שלכם, כל שימוש בכלי AI צריך להיות מתועד. מי השתמש, לאיזה מטרה, ומתי. זה קריטי בהקשר משפטי עתידי.
אנונימיזו מסמכים, אם אתם מעלים טקסט לכל כלי AI, הוציאו מידע זיהוי. אל תעלו שמות, מזהים או מידע סודי ישירות.
בחרו בחלופות פרטיות, אם אתם בארגון ציבורי או מחזיקים מידע רגיש, שקול ענן פרטי או מודלים בקוד פתוח שאתה מריץ על שרתים משלך.
תעדו הרשאות גישה, מי בארגון יוכל להשתמש בכלי AI ולאיזה תוכן? תעדו את זה בברור.
הדריכו את הצוות, עובדים צריכים לדעת לא להעלות מסמכים עם זכויות יוצרים, סודות מסחריים או מידע רגיש.
תעדו את החזרה על ההשקעה ב-AI, אם אתה משתמש בכלים כאלה, תעד את היתרון שהם מביאים. זה עוזר בהגנה משפטית אם מישהו שואל "למה בדיוק השתמשתם בזה?"
קבעו "כפתור עצירה", בדוק אם אתה יכול להפסיק את השימוש בכלי מסוים במהירות, אם הדברים יצביעו על בעיה.
עקוב אחרי החדשות, התביעות הללו עדיין בעיצומן. בתי משפט יעדכנו הגדרות, ומדיניות עלולה להשתנות.
בדרך כלל, משפטנים בישראל אומרים: "אם זה חוקי בארה״ב, זה כנראה חוקי בישראל גם כן." אך התביעות הללו מרמזות על משהו עמוק יותר: זה לא רק סוגיה של זכויות יוצרים אמריקאיות, אלא על עיקרון גלובלי שעובדים יוצרים צריכים להיות מוגנים בכל מקום בעולם.
התביעות של Seattle Times ו-Newsday אינן סתם סיפור אמריקאי. הן אות אדומה להנהלות בישראל שצריכות כעת להתחיל ללמוד מהו השימוש הנכון בכלים כאלה.
אם אתה בעסק בישראל:
התביעות בארה״ב הן התראה שכלי AI הופכים לשדה קרב משפטי. עדיף להיות מוכנים עכשיו מאשר להיתקל בעיות משפטיות בשנה הבאה.
Seattle Times (עיתון יומי בסיאטל) ו-Newsday (עיתון בניו יורק) תובעות כי הן אישרו שהמודל מייצר קטעים מדויקים מהכתבות שלהן בתשובות ישירות, וזה הוכחה לחקלאות משפטית של זכויות יוצרים.
אם בתי המשפט יצדיקו את העיתונאויות, OpenAI עלולה להיות מחויבת לשלם פיצויים, ואולי להשתנות את דרך ההדרכה של מודליה. זה יכול גם להוביל לנהל חדש בתעשיית ה-AI כולה.