יעקב משינוי: כיצד בינה מלאכותית הופכת את הביולוגיה מ"גילוי" ל"הנדסה"
סטארטאפים ביוטק משתמשים בינה מלאכותית בדרך חדשה לגמרי. לא רק לחיפוש תרופות, אלא להפיכת כל הדיסציפלינה למהנדסות נתונים.
סטארטאפים ביוטק משתמשים בינה מלאכותית בדרך חדשה לגמרי. לא רק לחיפוש תרופות, אלא להפיכת כל הדיסציפלינה למהנדסות נתונים.
קרנות מסורתיות בוחרות בכל מקום שיש טכנולוגיה או פטנט חדש. פנדה ממקד בנקודה אחת: תשתיות נתונים משותפות (לא proprietary). הרעיון: אם יש לכל אחד גישה לאותה קבוצת נתונים ביולוגיים, המודלים יתובעו להיות טובים יותר.
ChatGPT יכול להטעות בחיוך. תרופה היא חיים או מוות. ניסיון קליני שגוי עולה מאות מיליונים דולרים. ההימור על דיוק בביולוגיה הוא בסדר גודל שונה לגמרי.
הידעת?
קרנות VC באופן מסורתי מחלקות 30 הימורים בשנה. פנדה אמר בפירוש: לא אנחנו, פחות, וקצר יותר.
פנדה עזב לפני שנה את a16z, שם ניהל את תיק הביוטק של הקרן בשווי של כ-4 מיליארד דולר. תפקידו היה לבחור בחברות שמייצרות תרופות, מכשור רפואי וטכנולוגיות בריאות.
כיום הוא מנהל את VZVC, קרן חדשה ההולכת בכיוון הפוך לגמרי: פחות השקעות, אך עמוקות יותר. היא מתמקדת בחברות המעמידות בינה מלאכותית בשירות גנטיקה וייצור תרופות.
בראיון עם TechCrunch, פנדה אמר משהו שעקוב בתעשיית ההון-סיכוני: "אנחנו לא עושים 30 הימורים בשנה".
בעולם ה-venture capital המסורתי, קרן גדולה עושה בדיוק זאת. ככל שהקרן מתגדלת, כך היא משקיעה בחברות רבות יותר, משום שאי אפשר להשקיע את כל ההון בחברה אחת.
פנדה אמר: "אני רוצה לבחור בקבוצה קטנה של חברות שבהן אני באמת מאמין, להקדיש להן זמן רב יותר, וליצור קשרים אמיתיים".
פנדה שיתף מחשבה שנדירה בתעשייה:
"ביולוגיה הייתה תמיד 'מעבדה': תקחו תרופה, תנסו אותה בחולים, תקווו לטוב. היום היא הופכת להנדסה: אתם לוקחים נתונים גדולים, אתם משתמשים בכלים, כמו בינה מלאכותית, כדי להשיג תוצאות טובות יותר".
זה משנה הכל. בגילוי, אתה תלוי במזל והשראה. בהנדסה, אתה תלוי בנתונים וידע.
פנדה טוען שתעשיית הביוטק התבלבלה במשך 20 שנה. כל חברה בנתה את בסיס הנתונים שלה. אבל בינה מלאכותית לא עובדת כך.
כדי שמודל בינה מלאכותית ילמד להבחין בין תרופה טובה לרעה, הוא זקוק לראיות מאלפי חולים, לא מעשרות בלבד. וזה אפשרי רק אם הנתונים משותפים.
פנדה אומר: "קרנות בינוני לעולם לא יקבלו עסק שדורש שיתוף נתונים עם מתחרים. אבל זה בדיוק מה שמאיץ את הקצב".
המודל שלו:
אם אתם בונים מערכת לניהול רפואי (בדיקות דם, ניהול חולים או אבחנה): שימו לב היכן אתם יכולים לשתף נתונים (עם הסכמה חוקונית של חולים), ולא רק להעלות למאגר בעלות קנייני שלכם. זה נראה כנגד האינטרסים העסקיים, אך זה בדיוק הדרך הנכונה, המודל שלכם יהפוך טוב יותר, ומשקיעים כמו VZVC יתעניינו בו.
כן ולא. ישראל חזקה בעסקי biotech אבל לא תחת הגבול של קרן זו (קרנות VC לביוטק יעדפו בדרך כלל לעסקי תשלום, הנדסה או בינה מלאכותית טהורה). אבל הזוויות שלו על שיתוף נתונים, בעלויות קליניות וסגור נתונים דורשות שיום לכל מנהל פעולות בתחום רפואה וממשל.
אם אתם בחברת medtech או risktech ישראלית: חשבו איך אתם בונים מסדי נתונים שאפילו מתחרים יוכלו לשתף (תוך שמירת פרטיות). זה לא אנטי-competitive, זה מה שיגביר דיוק וערך למשקיע.