הכפתור "Yes, and don't ask again" ב-Claude Code שמר סיסמאות בקובץ, ו-2,539 מהן הגיעו ל-GitHub: מה בודקים עוד היום

לחצתם פעם אחת "Yes, and don't ask again". הפקודה נשמרה בקובץ, והסיסמה שבתוכה נשמרה איתה. חברת האבטחה Apiiro סרקה את GitHub ומצאה יותר מ-104 אלף עותקים של הקובץ הזה במאגרים ציבוריים, ו-2,539 סיסמאות, מפתחות וטוקנים אמיתיים. וזה בכלל לא באג של המודל: זה כפתור שרובנו לוחצים עליו כמה פעמים ביום.

בקצרה:

• מה קרה: מחקר של Apiiro, שדווח השבוע ב-iTnews וב-The Hacker News, מצא ש-Claude Code (קלוד קוד) שומר פקודות שאישרתם בקובץ .claude/settings.local.json, כולל סודות שהיו בתוכן.
• ההיקף: 1,122 קבצים ציבוריים עם סוד אמיתי לפחות. עם היסטוריית git, קבצי ההגדרות המשותפים ותמלילי שיחות: 2,539 סודות ב-1,994 מאגרים.
• מה דלף: 379 סיסמאות למסדי נתונים, 122 מפתחות שירות של Supabase, 43 כניסות SSH לשרתים, 42 טוקנים של GitHub, GitLab ו-npm, ו-23 מפתחות AWS.
• מה עושים: בודקים אם הקובץ במאגר, מחליפים כל סוד שהיה בו, מוסיפים אותו ל-.gitignore של הפרויקט, ומפסיקים להקליד סודות בתוך פקודות.
• ועוד היום: Meta מכניסה ל-Muse ול-Meta AI מודלים עם "זיכרון פעיל", ומשיקה מרחבים אישיים בתוך האפליקציה.

מה בדיוק קורה כשלוחצים "Yes, and don't ask again"?

Claude Code שומר את מה שאישרתם ככלל הרשאה קבוע. לפי התיעוד הרשמי, בפעם הראשונה שאתם נותנים אישור קבוע לפקודה, נוצר בתיקיית הפרויקט הקובץ .claude/settings.local.json, והאישור נשמר בו ככלל allow. מעכשיו, אותה פקודה רצה בלי לשאול.

הבעיה מתחילה כשהכלל מתעד את הפקודה המדויקת ולא תבנית. אם Claude Code הריץ פקודת חיבור למסד נתונים עם הסיסמה בתוכה, או קריאה ל-API עם הטוקן בכותרת, ואתם אישרתם "אל תשאל שוב", הסיסמה נשמרת בקובץ כטקסט רגיל. לפי iTnews, החוקרים שחזרו את זה עם המודלים הנוכחיים של אנתרופיק (Anthropic), Opus 5.5 ו-Fable 5.1, והגדירו את זה כתכונה של הכלי ולא של המודל.

צילום מסך: עמוד ההגדרות בתיעוד הרשמי של Claude Code, code.claude.com, 9.11.2026

אם הקובץ מוחרג מ-git, איך הוא הגיע ל-GitHub?

ההחרגה קיימת, אבל היא גלובלית למחשב ולא חלק מהפרויקט. לפי התיעוד, בפעם הראשונה ש-Claude Code כותב את הקובץ במאגר שעוד לא מחריג אותו, הוא מוסיף את **/.claude/settings.local.json לקובץ ההחרגות הגלובלי של git במחשב שלכם. התיעוד גם מציין: אם יצרתם את הקובץ ידנית, תוסיפו אותו ל-.gitignore בעצמכם.

בדקנו את זה הבוקר על המאגרים שלנו. הקובץ לא במעקב ואין בו סודות, אבל כשהרצנו git check-ignore -v התברר שההגנה היחידה עליו היא קובץ ההחרגות הגלובלי במק אחד. ב-.gitignore של הפרויקט עצמו הוא לא הופיע. מחשב חדש, שרת או כלי אחר שעובד על אותו מאגר לא היו מכירים את ההחרגה הזאת. הוספנו את השורה ל-.gitignore של האתר באותו עדכון שבו עלתה הכתבה הזאת.

בפועל, לפי Apiiro, נמצאו 104,185 עותקים של הקובץ ב-103,617 מאגרים ציבוריים. בכ-1.1% מהם, 1,122 קבצים, היה לפחות סוד אמיתי אחד, ובסך הכול 1,379 סודות שונים. כשהחוקרים הוסיפו גרסאות ישנות מהיסטוריית git, את קובץ ההגדרות המשותף ותמלילי שיחות שנשמרו, המספר הגיע ל-2,539 סודות ב-1,994 מאגרים, של 63 ארגונים.

מה דלף, ולמה זה מסוכן במיוחד?

יותר משליש מהסודות פותחים ישירות מסד נתונים. לפי הפירוט ב-iTnews: 379 סיסמאות למסדי נתונים, 122 מפתחות service role של Supabase (המפתח שעוקף את כל הרשאות האבטחה במסד), 43 פרטי כניסת SSH לשרתים ציבוריים, חלקם סיסמאות root, 42 טוקנים של GitHub, GitLab ו-npm, ו-23 מפתחות AWS.

בין הדוגמאות שהחוקרים ציינו: מפתח ענן עם הרשאות ניהול של חברת מסדי נתונים, טוקן ייצור של מערכת תשלומים בבית תוכנה, וסיסמת הבעלים של מסד נתונים באפליקציה לרשומות רפואיות. Apiiro לא בדקה אם הסודות עדיין עובדים, אבל אחד הארגונים שקיבל התראה אישר שהמפתח שלו היה פעיל.

והנתון שהכי כדאי לזכור: שני הסורקים הפופולריים, gitleaks ו-TruffleHog, זיהו 564 ו-643 קבצים בהתאמה. 215 קבצים עם סודות אמיתיים עברו את שניהם בלי שזוהו. מי שסומך רק על סורק אוטומטי עלול לפספס.

מה אנתרופיק עונה?

אנתרופיק מודה שהכלי לא מסנן סודות, ובודקת פתרון. לפי iTnews, בוריס צ'רני (Boris Cherny), שמוביל את Claude Code באנתרופיק, כתב בדיון ב-Hacker News: "Historically Claude Code has not done secret scrubbing (there are many good tools for that), but we are looking into what we can do to prevent this". כשקורא העיר שאותה בעיה יכולה לקרות גם במצב האוטומטי, הוא ענה "Yeah good catch".

לפי הדיווח, הצוות מתכוון לבנות אב טיפוס שבו המצב האוטומטי מזהה פקודות כאלה, וגם סריקת סודות בסיסית. צ'רני טען שהעותקים שדלפו נוצרו ידנית והוכנסו למאגר, כי Claude Code מחריג את הקובץ כשהוא יוצר אותו, והמליץ להשתמש במצב האוטומטי (auto mode) במקום כללי הרשאה, יחד עם סריקת סודות בצד השרת. לפי iTnews, משתמשים מדווחים על הבעיה ב-GitHub של Claude Code כבר מאוגוסט 2025.

המקורות: הדיווח ב-iTnews, המחקר של Apiiro ועמוד ההגדרות בתיעוד של Claude Code.

מה עושים עכשיו? 5 צעדים לכל מי שעובד עם Claude Code

חמש דקות לכל פרויקט, וקודם כל הפרויקטים שיש להם מאגר ב-GitHub. הצעדים מבוססים על ההמלצות של Apiiro ועל התיעוד הרשמי:

1. בודקים אם הקובץ במאגר עכשיו או היה בעבר. בתיקיית הפרויקט: git ls-files | grep settings.local.json למצב הנוכחי, ו-git log --all --oneline -- '**/.claude/settings.local.json' להיסטוריה. גם בלי תוצאה, שווה לפתוח את הקובץ ולראות מה נשמר בו.
2. אם היה סוד בקובץ שעלה, מחליפים אותו לפני כל דבר אחר. מחיקת הקובץ לא מוציאה את הסוד מהיסטוריית git, מעותקים ומכל מי שכבר הוריד את המאגר. מייצרים מפתח Supabase חדש, משנים סיסמת מסד נתונים, מבטלים טוקן GitHub. רק אחרי זה מנקים.
3. מוציאים את הקובץ מהמעקב ומוסיפים אותו ל-.gitignore של הפרויקט. git rm --cached .claude/settings.local.json, ואז שורה .claude/settings.local.json ב-.gitignore. כך ההחרגה נוסעת עם הפרויקט לכל מחשב, ולא תלויה בהגדרה גלובלית במחשב אחד.
4. מפסיקים להקליד סודות בתוך פקודות. סיסמאות ומפתחות נשמרים בקובץ סביבה (כמו .env.local, שגם הוא ב-.gitignore) או במנהל סודות, והפקודה מפנה למשתנה, למשל $DATABASE_URL. כשמאשרים "אל תשאל שוב", עדיף לאשר תבנית כמו Bash(npm run test *) ולא פקודה מלאה עם ערכים.
5. מפעילים סריקת סודות, ולא סומכים עליה לבד. ב-GitHub יש סריקת סודות והגנה בזמן push, ואפשר להוסיף gitleaks או TruffleHog לפני כל commit. אבל כפי שראינו, 215 קבצים עברו את שני הסורקים, ולכן הצעדים 1 עד 4 הם העיקר.

ועוד מילה על הקובץ המשותף, .claude/settings.json: הוא נועד מראש להיכנס למאגר כדי שכל הצוות יקבל אותו. אסור שיהיה בו סוד אחד.

מה זה אומר לעסק שלכם?

כל עובד שמריץ Claude Code על פרויקט של החברה הוא נקודת דליפה אפשרית, גם כשהוא עושה הכול נכון. הכפתור "אל תשאל שוב" נועד לחסוך זמן, ובאמת חוסך. אבל הוא הופך החלטה של רגע לכלל קבוע שנשמר בקובץ, ואף אחד לא חוזר לקרוא את הקובץ הזה.

בארגון זה אומר שלושה דברים: לקבוע כלל שסודות לא מקלידים בפקודות, אלא רק דרך משתני סביבה. להוסיף את .claude/settings.local.json ל-.gitignore בתבנית של כל פרויקט חדש. ולהגדיר הגדרות מנוהלות (managed settings) שחוסמות קריאה של קובצי סודות, כפי שמתואר בתיעוד. מי שבונה עם Supabase ימצא הסבר על המפתחות ועל ההבדל בין המפתח הציבורי למפתח השירות במדריך ל-Claude Code עם Supabase, ומי שרוצה רשימת בדיקה רחבה יותר יש לנו את יסודות האבטחה באפליקציות שנבנו עם AI.

ואם רק התחלתם לעבוד עם הכלי, המדריך ל-Claude Code למתחילים מסביר איך עובדות ההרשאות מהיום הראשון, ובעדכון של אוקטובר תמצאו מה השתנה בכלי לאחרונה.

ועוד היום בכלים המובילים

Meta Muse: זיכרון פעיל, ומרחבים שבונים בתוך האפליקציה

Meta מפיצה ב-Muse וב-Meta AI גרסאות ממוקדות של המודלים שלה, שאומנו בעזרת Muse Wonder, המודל המתקדם של החברה. לפי פוסט של מעבדת המחקר של Meta מ-6.11.2026, הגרסאות האלה מקבלות שתי יכולות של Wonder: "זיכרון פעיל" (Active Memory), שמבחין בין מידע זמני לקבוע ומזהה מתי משהו שאמרתם קודם נעשה רלוונטי, ו"מיקוד פעיל" (Active Focus), שממשיך לעבוד לעבר המטרה גם כשמשהו משתבש בדרך.

הנתונים של Meta, כולם על Muse ובהשוואה לגרסה הקודמת: שימוש נכון במידע קריטי ב-90% מהמשימות לעומת 76%, ירידה פי 2.4 בשכחה של מידע קריטי, ושיפור של 67% במשימות יומיומיות שבהן קורה משהו לא צפוי. Meta לא פרסמה לוח זמנים או מדינות להפצה. הפוסט הרשמי של Meta על המודלים הממוקדים.

באותו יום Meta השיקה מרחבים (spaces) באפליקציית Muse: מתארים במילים כלי קטן שאתם רוצים, כמו מעקב מתנות לחגים או לוח תכנון לשיפוץ, ו-Muse בונה אותו בתוך האפליקציה. אפשר להצמיד אותו לתפריט, לתזמן מתי הוא מופיע, ואם מחברים אפליקציות, הוא מתעדכן ברקע. לפי Meta, המרחבים זמינים בכל מקום שבו Muse זמינה. ההודעה הרשמית על המרחבים. על מצב הקול והאווטאר ש-Meta השיקה יום קודם כתבנו בכתבה על Muse Voice, ואת התמונה המלאה תמצאו במדריך ל-Muse.

ועוד סוכן שנכנס השבוע לחיים היומיומיים: אמזון פתחה את סוכן הקניות שלה להודעות טקסט, ועל השאלה בשביל מי הוא עובד כתבנו בכתבה על Alexa Shopping.

רוצים לעבוד עם סוכנים, בלי להשאיר להם את המפתחות?

הסיפור של היום לא אומר להפסיק להשתמש ב-Claude Code. הוא אומר שסוכן שמריץ פקודות במחשב שלכם צריך גבולות ברורים: מה מותר לו בלי לשאול, איפה שמורים הסודות, ומה אסור שייכנס לאף מאגר. את זה בדיוק מלמדים בחבילת הסוכנים: איך נותנים לסוכן משימה אמיתית, שמים לו גבולות ובודקים את מה שהוא עשה.

חבילת סוכני ה-AI כוללת את קורס קלוד קוד (Claude Code) בווידאו ואת קורס גרוק בוט בווידאו, וקורס סושיאל פלואו (SocialFlow) במתנה. המחיר: 297 ₪ + מע"מ (350.46 ₪ כולל מע"מ), עד 12 בנובמבר ב-23:59.