איך מנפישים רק חלק מתמונה עם AI (סינמגרף): אש, מים ועשן מעל תמונה סטטית, עם קלינג (Kling), אפטר אפקטס (After Effects) ודווינצ'י (DaVinci Resolve)

כדי שרק חלק אחד בתמונה יזוז, לא מבקשים מכלי AI לייצר את כל הסרטון. מייצרים איתו רק את האלמנט החדש, למשל את האש, ומרכיבים אותו בתוכנת עריכה כמו אפטר אפקטס (After Effects) או דווינצ'י (DaVinci Resolve) מעל הסריקה המקורית, עם מסכה שתוחמת את האפקט לאזור אחד. כך כל מה שמחוץ למסכה נשאר הפיקסלים המקוריים, כולל הגרעון, הצבעים והפרופורציות, והשינוי היחיד הוא האש והאור שלה על הדמות.

השאלה עלתה בקבוצת AI בפייסבוק: תמונת סטילס ישנה וסרוקה, אישה שעומדת צמוד לשיח קוצני, ורצון שהשיח יתלקח, יבער לאט וייעלם לגמרי, בזמן שכל השאר קפוא. כל כלי וידאו שנוסה החזיר אישה שנושמת, שנראית "כמו AI", ושאיבדה את המרקם של הסריקה. זו לא תקלה של כלי מסוים. כך מחוללי וידאו עובדים, וברגע שמבינים את זה, הפתרון נעשה פשוט.

בקצרה

למה מחוללי וידאו הורסים תמונה ישנה

מחולל וידאו לא "מזיז" את התמונה שלכם. הוא משתמש בה כהשראה ומצייר מחדש כל אחד מהפריימים. גם כשכותבים בפרומפט "שום דבר לא זז חוץ מהאש", המודל משחזר את הפנים, את הבגדים ואת הרקע מהזיכרון הסטטיסטי שלו. התוצאה: הגרעון מוחלק, הצבעים מתנקים, הפנים מקבלות מראה של תמונה שנוצרה על ידי AI, ומופיעה תנועה זעירה, כמו נשימה, כי זה מה שהמודל ראה באינספור סרטונים של אנשים.

לכן הבחירה בכלי "טוב יותר" לא תפתור את הבעיה מהשורש. מה שפותר אותה הוא שינוי בחלוקת העבודה: ה-AI מייצר רק את מה שלא קיים בתמונה (אש, עשן, הרקע שמאחורי השיח), ותוכנת העריכה דואגת שכל השאר יישאר מקורי. בעולם האפקטים קוראים לזה קומפוזיטינג, ובעולם הרשתות קוראים לתוצאה סינמגרף: תמונה סטטית שרק חלק אחד בה חי.

אם המטרה שלכם הפוכה, כלומר להנפיש פנים בתמונה משפחתית, יש לזה מדריך נפרד: איך מנפישים תמונה ישנה של המשפחה עם AI.

שלוש שכבות שבונות את הסרטון

לפני שנכנסים לשלבים, כדאי להכיר את המבנה. סרטון כזה הוא ערימה של שכבות, מלמטה למעלה:

1. פלייט נקי: התמונה בלי השיח, עם הרקע שהיה אמור להיות מאחוריו. זה מה שנשאר כשהשיח נעלם.
2. התמונה המקורית: הסריקה כמו שהיא. השיח שבה נמחק בהדרגה בעזרת מסכה מונפשת.
3. האש: אלמנט וידאו שנוצר בנפרד, מעל אזור השיח.
4. האור: שכבת צבע חמה שמאירה את הדמות והקרקע בקצב של הלהבות.
5. גרעון: שכבה דקה שמתאימה את האש והאור למרקם של הסריקה.

הדמות לא מופיעה באף שכבה שנוצרה על ידי AI. היא קיימת רק בשכבה 2, כפיקסלים המקוריים.

שלב 1: מכינים את התמונה ואת הפלייט הנקי

1. סורקים ברזולוציה הגבוהה ביותר שאפשר ושומרים קובץ מאסטר שלא נוגעים בו. כל העבודה נעשית על עותקים.
2. מסירים את השיח במילוי גנרטיבי (Generative Fill) בפוטושופ (Photoshop). מסמנים את השיח בכלי בחירה, ובוחרים Edit ואז Generative Fill. לפי העמוד של אדובי על מילוי גנרטיבי, אפשר להשאיר את הפרומפט ריק כשרוצים להסיר משהו, וכדאי להרחיב את הבחירה בכמה פיקסלים מסביב לאובייקט. לפי מרכז העזרה של אדובי, כל יצירה מחזירה שלוש גרסאות לבחירה ומנכה קרדיט גנרטיבי סטנדרטי אחד (נבדק ב-2026-10-15).
3. מגינים על הדמות. אם השיח צמוד לאישה, הבחירה לא צריכה לגעת בה. עדיף להשאיר שארית קטנה של שיח צמוד לגוף ולטפל בה ידנית, מאשר לתת למילוי לצייר מחדש חלק מהשמלה או מהיד.
4. בודקים את הפלייט בהגדלה. המילוי צריך להיראות כמו המשך טבעי של הקרקע והרקע. הגרעון שלו יהיה נקי מדי, ונטפל בזה בשלב 5.

מי שעובד ממילא בסביבה של אדובי ימצא הרחבה על המודלים והקרדיטים במדריך המלא לפיירפליי.

שלב 2: מייצרים רק את האש

יש שתי דרכים, ושתיהן שומרות על התמונה המקורית מחוץ לאזור השיח.

דרך א': אש על רקע שחור, עם פיירפליי (Adobe Firefly)

בהכרזה של אדובי על מודל הווידאו של פיירפליי, החברה מתארת בדיוק את השימוש הזה: יצירת אלמנטים אטמוספריים כמו אש, עשן, חלקיקי אבק ומים על רקע שחור או ירוק, שאותם "אפשר להניח מעל תוכן קיים באמצעות מצבי מיזוג או קיאינג" בתוך פרמייר (Premiere Pro) ואפטר אפקטס. בפוסט מפברואר 2025 אדובי מביאה פרומפט לדוגמה: "a flickering flame on a black background only, camera is steady" (נבדק ב-2026-10-15).

היתרון: אש על רקע שחור מתמזגת מעל כל תמונה במצב Screen או Add, והשחור פשוט נעלם. כדאי לייצר כמה קליפים: התלקחות, בעירה מלאה ודעיכה, ולחבר אותם בעריכה.

דרך ב': קלינג (Kling) על אזור השיח בלבד

כאן משתמשים בתמונה עצמה, אבל רק כחומר גלם לאזור השיח:

1. חותכים מהתמונה ריבוע סביב השיח ומעלים אותו לקלינג במצב Image to Video.
2. משתמשים במכחולים. לפי עמוד ההדרכה של קלינג, Motion Brush מאפשר להזיז עד 6 אלמנטים לפי מסלול שמציירים, ו-Static Brush "מקבע את הפיקסלים באזורים המסומנים ומונע תנועת מצלמה" (נבדק ב-2026-10-15). צובעים את כל מה שאינו השיח במכחול הסטטי.
3. מוסיפים פריים סיום. לפי עמוד פריימי הפתיחה והסיום של קלינג, אפשר להעלות שתי תמונות והמודל מייצר את המעבר ביניהן, דרך הכפתור Add End Frame (נבדק ב-2026-10-15). פריים הפתיחה הוא החיתוך המקורי, ופריים הסיום הוא אותו חיתוך מתוך הפלייט הנקי. בפרומפט מתארים שיח שמתלקח, בוער לאט ונעלם.
4. מתייחסים לפלט כחומר גלם. משתמשים בו רק בתוך המסכה של השיח. גם אם קלינג שינה מעט את השוליים, הם יוסתרו בעריכה.

הדרך הזו טובה כשרוצים שהשיח עצמו יתכלה בצורה טבעית, ולא רק ייעלם מתחת לאש. יותר על המודלים והמסלולים של קלינג יש במדריך המלא לקלינג.

שלב 3: ההרכבה באפטר אפקטס או בדווינצ'י

בתמונה סטטית אין צורך במעקב אחרי תנועה, ולכן מסכה שמציירים ביד בכלי Pen עובדת בשתי התוכנות, גם בגרסה החינמית של דווינצ'י. הכלים האוטומטיים חוסכים זמן, לא יותר.

סדר העבודה:

1. יוצרים פרויקט ברזולוציה וביחס המדויקים של הסריקה. לא 16:9 ולא 9:16, אלא המידות של הקובץ. זה מה שמבטיח שאין חיתוך.
2. מניחים את הפלייט הנקי בשכבה התחתונה ואת התמונה המקורית מעליו.
3. מציירים מסכה סביב השיח בשכבת המקור ומנפישים אותה כך שהשיח נמחק בהדרגה לאורך הבעירה. הכיוון הטבעי: מהמקום שבו האש מתחילה, החוצה. מוסיפים ריכוך קל (Feather) לשוליים.
4. מניחים את האש מעל, במצב מיזוג Screen או Add, וממקמים אותה כך שהחזית שלה מסתירה את קו המחיקה של המסכה. העין רואה אש שאוכלת את השיח, ובפועל מתחתיה מתחלפות שתי תמונות סטטיות.
5. אם עבדתם עם קלינג, מניחים את הפלט שלו במקום שתי השכבות באזור השיח, עם מסכה רכה, כך שמחוץ לשיח רואים רק את המקור.
6. מוסיפים עשן דק בסוף הבעירה, באותה שיטה של רקע שחור, כדי שההיעלמות לא תהיה חדה מדי.

שלב 4: האור של האש על הדמות

זה החלק שהופך הדבקה לסצנה אמינה, והוא לא דורש שום AI:

1. יוצרים שכבת צבע (Solid בעברית של אפטר אפקטס, או Solid Color בדווינצ'י) בגוון כתום חם.
2. משנים את מצב המיזוג ל-Add, Screen או Soft Light ומורידים שקיפות לנקודה שבה האור בקושי מורגש.
3. מגבילים את השכבה במסכה רכה לצד של הדמות, הקרקע והרקע שפונים לשיח. ככל שמתרחקים מהאש, האור חלש יותר.
4. מהבהבים את השקיפות. באפטר אפקטס אפשר לכתוב על השקיפות ביטוי כמו wiggle(8,10), שמשנה אותה באקראיות מספר פעמים בשנייה. בדווינצ'י מנפישים ידנית עם כמה נקודות מפתח.
5. מחברים את עוצמת האור לחיים של האש: חלש בהתלקחות, חזק בשיא, דועך עם השיח, ונעלם לגמרי כשהאש כבתה.

הפיקסלים של האישה לא נוצרים מחדש. הם רק מוארים, ולכן הפנים, הקמטים בבד והגרעון נשארים בדיוק כפי שנסרקו.

שלב 5: להחזיר את ה"אמיתיות"

אש שנוצרה על ידי AI ופלייט שעבר מילוי גנרטיבי יהיו נקיים מדי לעומת סריקה ישנה, וזה מה שמסגיר את ההרכבה. שלושה תיקונים קטנים:

1. גרעון תואם. מוסיפים גרעון רק לשכבות החדשות (האש, העשן, אזור המילוי), בעוצמה ובגודל שדומים לגרעון של הסריקה. באפטר אפקטס יש אפקט Match Grain שנועד בדיוק לזה. לא מוסיפים גרעון על כל הפריים, כי המקור כבר מגורען.
2. התאמת צבע של האש. אם התמונה דהויה או בגווני ספיה, מורידים רוויה וחדות מהאש עד שהיא נראית כאילו צולמה באותה מצלמה.
3. ייצוא באיכות גבוהה. דחיסה חזקה מוחקת גרעון ראשונה. מייצאים קובץ מאסטר באיכות גבוהה, ורק ממנו גרסאות לרשתות.

הטעויות הנפוצות

• לנסות לפתור הכול בפרומפט אחד. "Keep everything static" לא מונע מהמודל לצייר מחדש את הפריים.
• להעלות לקלינג את כל התמונה. כך הדמות עוברת דרך המודל. מעלים רק חיתוך של השיח.
• לבחור יחס מסך של המחולל. הפרויקט נקבע לפי הסריקה, לא לפי האפשרויות של הכלי.
• לשכוח את האור. אש בלי השתקפות על הדמות נראית כמו מדבקה.
• להשאיר את האש נקייה מדי. בלי גרעון ובלי התאמת צבע, ההבדל בין המקור לחדש קופץ לעין.

מי שרוצה להכיר את שאר מחוללי הווידאו לפני שבוחר מאיפה להביא את האש, ימצא השוואה במדריך לכלי AI ליצירת וידאו.

השורה התחתונה

הבקשה שנשמעה בלתי אפשרית, ששום דבר לא יזוז חוץ מהאש, היא בדיוק מה שקומפוזיטינג נועד לעשות. ה-AI מייצר את האש ואת מה שמאחורי השיח, ותוכנת העריכה שומרת על כל השאר. הדמות בתמונה אף פעם לא עוברת דרך מודל, ולכן היא גם לא יכולה להשתנות.

מי שרוצה ללמוד את כל התהליך של וידאו AI בצורה מסודרת, מהרעיון ועד סרטון שאפשר לפרסם, יכול להתחיל בקורס וידאו AI 2026: מרעיון לסרטון שאפשר לפרסם, ב-9.90 ש"ח.

יעקב צדק, מרצה, יועץ ומטמיע AI בארגונים, ומוביל את קהילת Claude Code (קלוד קוד) הגדולה בישראל.