Crusoe נכנעת: סיום תוכנית של 1.25 מיליארד דולר לטורבינות Boom

בום וקרוסו מסיימות את הפרויקט

ב-25 בספטמבר 2026 הודיע בלייק שול, מנכ"ל בום סופרסוניק (Boom Supersonic), כי קרוסו אנרג'י (Crusoe Energy) עזבה את השותפות להשתמש בטורבינות החדשות של בום כמקור כוח ראשי למרכזי הנתונים שלה. הפרויקט, שהוערך ב-1.25 מיליארד דולר, היה אמור ליישם טורבינות סטטיונריות בהספקים גבוהים בקצב מתיז.

הבעיה לא הייתה בתכנון הפרויקט עצמו, אלא בהיבטים סביבתיים וברגולציה.

מדוע הטורבינות לא התאימו

בום מתכננת טורבינות חשמל סטטיונריות הפועלות בדלק סינתטי או דלקים חלופיים. הטורבינות אמורות לספק עד 5 מגה-וואט ליחידה, הספק המספיק לתמוך במרכז נתונים ממוצע לבינה מלאכותית.

עם זאת, הטורבינות עדיין בשלב פיתוח מתקדם ודורשות אישור רגולטורי במקום בו יוצבו. בנוסף, מרכזי נתונים דורשים:

• יציבות מתח קבועה (ללא תנודות)
• מערכת קירור מתקדמת (מים או אוויר)
• יכולת הסבה מהירה (כשהצורך בחשמל משתנה)

טורבינות סינתטיות אינן קרובות לתחנות גז או מתקנים סולאריים מבחינת היציבות הנדרשת.

מה קרה לפרויקטים אחרים של בום?

בום סופרסוניק ממשיכה להתמקד בטיסות ממונעות (מטוס סופרסוני ספורטיבי), תחום שבו קידום הטורבינות החדשות הוא בעדיפות גבוהה. אם כן, כל פרויקט של בום בתחום האנרגיה הסטטיונרית מעוכב כעת.

החברה לא פסלה את הטכנולוגיה, אך העבירה אותה למחקר ופיתוח ארוך טווח, כלומר היא אינה מעשית בקרוב.

השלכות על העסק בישראל

תשתיות מרכזי הנתונים בישראל

ישראל בנויה בעצמה מרכזי נתונים לעסקים ולחברות קטנות. הטעות של בום וקרוסו מלמדת לנו שיעור חשוב:

תשתיות חדשות תמיד נתקלות בתחרות מול יציבות קיימת.

קרוסו לא יכלה להמתין שלוש עד חמש שנים לטורבינות בום. היא צריכה חשמל כיום. לכן חזרה למקורות אנרגיה קיימים (גז טבעי וסולאר משיכוי שני).

השלכות על יזמות ישראלית

אם אתם יוזם או בעל עסק המתכננים הקמת מרכז נתונים או יישום בינה מלאכותית משומר בישראל:

1. אל תחכו לטכנולוגיה חדשה, השתמשו בפתרונות הקיימים (ענן ציבורי, שרתים מנוהלים, חשמל רגיל)
2. יציבות היא חיוני, מן התרחיש של קרוסו, זכרו כי חשמל יציב חשוב יותר מחיסכון בעלויות
3. תקצבו זמן נוסף, רישיונות, בדיקות סביבתיות והליכים של רשויות מקומיות עלולים להשהות פרויקטים בשישה עד שנים חודשים נוספים

קישור להרחבה: אם אתם מתכננים אוטומציה של נתונים בארגון, כלול בה בחירת בתי הגדל המתאימים. אנו ממליצים שלא להסתכן בטכנולוגיות חדשות בתחום זה.

האם קיימות חלופות?

כן. תחום האנרגיה לבינה מלאכותית מתפתח כשלעצמו:

• גיאותרמיה (פתרון ישראלי פוטנציאלי דרך הים המלח)
• סולאר בדירוג שני (לא דורש קרקע יקרה)
• הטמעה על קרקע תעשייתית קיימת (זוהי השיטה שבה משתמשים מרכזים גדולים כיום)

קרוסו בחרה בנתיב זה, וככל הנראה היא צודקת.

סיכום

טורבינות בום לא נכשלו, הן פשוט אינן מוכנות לספקול מסחרי בסקלה הנדרשת לחברות כמו קרוסו. הברירה הטבעית של תשתיות דוחקת לעבר יציבות על פני חדשנות, וזה הגיוני. בתחום הבינה המלאכותית ובישראל, יכולת התמודדות עם טעויות טכנולוגיות היא היקרה ביותר.