אפל תובעת את OpenAI: חקירת דליפות מידע בחברות הטק
בעקבות תביעה משפטית חדשה של אפל נגד OpenAI, התגלו עדויות לדליפת ממשל סודות מסחריים. לא זו בלבד תקדים משפטי; זו אזהרה למנהלי IT בישראל על סוכנות המידע שלכם.
בעקבות תביעה משפטית חדשה של אפל נגד OpenAI, התגלו עדויות לדליפת ממשל סודות מסחריים. לא זו בלבד תקדים משפטי; זו אזהרה למנהלי IT בישראל על סוכנות המידע שלכם.
לפי התביעה, השתמשו בערוצים רשמיים (ג'יימייל אישי, וואטסאפ) ובעותקי מסמכים שלא הוסרו מהמחשב האישי שלהם לפני עזיבתם. אפל לא הקצתה לעובדים מחשב קבוע עבודה לחלק מהמחלקות, דבר שהחמיר את הנזק.
בהתאם לחוק הנכסים הרוחניים וחוקי ההגנה על מידע, העברת סודות מסחריים לצד שלישי נחשבת לעבירה פלילית. גם חוק תיקון 13 להגנת הפרטיות קובע חובות שמירה על מידע רגיש.
1) חוקי גישה קשיחים למידע רגיש (MFA, VPN); 2) הסכמי חתימה חוקיים עם עובדים על סוד מסחרי; 3) מוניטורינג של העברות מידע; 4) מדיניות מחשב ניידי; 5) סקר בטיחות AI בעת עזיבה.
הידעת?
ממשלתו הסוקרטי של OpenAI לא מושמר בשרת חוץ, והשיטות שבהן אפל טענה שהעובדים השתמשו כדי להעביר מידע עשויות להתפתח גם בארגונים קטנים.
בעקבות חקירה שנערכה בחברת אפל (Apple) לאחרונה, התברר כי עובדים לשעבר העבירו מסמכים סודיים לחברת OpenAI בעת עזיבתם. זו אינה הפעם הראשונה שענקית הטכנולוגיה נלחמת בדליפות מידע, אך הפעם ההיקף נראה גדול יותר. אפל טוענת כי התהליך המסוכן מתמשך עד היום.
על פי כתבת טק קראנץ' (TechCrunch), הגישה אפל בעצמה לבית המשפט דוח על חקירתה, שבו טענה כי לפחות שלוש עובדות לשעבר מחלקת למידת מכונה העבירו סודות תעשייתיים בדרכים אלה:
העובדות לא היו מנהלות, אלא מהנדסות וחוקרות, דבר המעורר חשש להרחבת ההתקפה לתחומים נוספים.
לא במיוחד. אפל תבעה את OpenAI בעבר על מקרים דומים. עם זאת, גם OpenAI הגישה עכשיו תיעוד ציבורי המראה שהעובדות פנו ישירות אל OpenAI מחוץ לשעות העבודה בחברת אפל. דבר זה עלול להקל על OpenAI משפטית, אך גם מעיד על כך שהגנת אפל על מידע פנימי הייתה חלשה יחסית.
יותר מ-80% מהארגונים הישראליים המטמיעים בינה מלאכותית אינם בודקים סימני אזהרה של דליפת מידע. התביעה של אפל משמשת צופר התראה חשוב.
1. מחשבים ניידים ללא פיקוח רוב העובדים בארגונים קטנים אינם מקבלים מחשב ארגוני ייעודי. בעלי עסקים מסכימים לכך שעובדים ישתמשו במחשב אישי שלהם, כל עוד יש להם גישה לרשת פרטית. הבעיה: כאשר עובד עוזב, כמעט בלתי אפשרי למחוק נתונים מהמחשב האישי שלו.
2. הגדרה לא ברורה של סוד מסחרי רוב ההסכמים עם עובדים בישראל משתמשים במונח "סוד מסחרי" בצורה כללית וערומה. לא מוגדר כיצד יש להשמר על הנתונים, מי זוכה לגישה, ומה קורה כשעובד מעזיב. כתוצאה מכך, בבית המשפט קשה להוכיח שהמידע היה באמת סודי.
3. מידע המנותק מהמערכות המרכזיות עובדים לשעבר של אפל לא הוצרכו להעתיק מידע מהמערכות הפורמליות. הם יכלו פשוט להעתיק מגיליונות עבודה ב-גוגל דרייב (Google Drive) האישיים שלהם. בישראל, חברות מסתמכות בעיקר על אמון בעובדים ולא על בקרות טכניות.
הכינו מדריך לבניית מדיניות בינה מלאכותית המגדיר בדיוק אילו נתונים הם "סודיים". זה חיוני לא רק לשמירה תקינה, אלא גם כדי שתוכלו להגיש תביעה משפטית כמו אפל.
שקלו ביצוע בדיקת מוכנות בינה מלאכותית שתבדוק אם זרימת המידע הרגיש בארגון שלכם בטוחה. כמעט כל בדיקה כזאת הובילה להגברה של 25% ברמת ההצפנה בחברות ישראליות.
כל עובד העובד עם בינה מלאכותית, מסדים או נתונים צריך לחתום על הסכם סודיות המפרט:
אפל היא אחת החברות השמרניות ביותר על נתונים שלה, בכל זאת עובדים הצליחו להדליף. זה לא רק סוגיה של הבשלות ארגונית. זה על כך שגם עסקים קטנים בישראל צריכים להבין: סוד מסחרי שלא מוגן על ידי טכנולוגיה ודין, זה לא סוד. זה מידע שעוד לא התגלה.
התביעה של אפל מעירה משהו מעדכן על OpenAI, אך היא מספרת לנו משהו חיוני על עצמנו. אם זה קרה לאפל, זה יכול לקרות לכל אחד מכם.
כן. משרד התובע הכללי ודירוג המשטרה פתחו יחידה ייעודית לנזקי רוחני. בנוסף, אפשר להגיש תביעה אזרחית לפיצויים ועיכוב ביצוע.