OpenAI מציעה 5% מהחברה לממשלה, מה זה אומר לכם
OpenAI מנסה להשקיט ביקורות ציבוריות על AI בידה של קורפורציה. הצעת אלתמן: תן לציבור כמה עשר מיליארדים דולרים מהרווחים. השאלה האמיתית: האם זה יוזיל AI או רק יעניק לממשלה קול בחדר ההנהלה?
OpenAI מנסה להשקיט ביקורות ציבוריות על AI בידה של קורפורציה. הצעת אלתמן: תן לציבור כמה עשר מיליארדים דולרים מהרווחים. השאלה האמיתית: האם זה יוזיל AI או רק יעניק לממשלה קול בחדר ההנהלה?
לשתי סיבות: (1) לכבול ביקורות בקונגרס וקהל הציבור על שליטה קורפורטיבית בחדשות וזהות דיגיטלית, (2) לפתוח אפשרות למימון ממשלתי גדול יותר. זה טקטיקה פוליטית, לא נדיבות.
בטווח הקצר, לא. למדי. בטווח הארוך, אם הממשלה תשקיע בתחרות ל-OpenAI (כמו מיקרוסופט או גוגל), יתכן תחרות על הון קצה, מה שיוזיל מחירים ויעניק בחירה למשתמשים.
לא בטוח. הממשלה לא תקבל 51% וקול זה לא יהיה קול במיידי. אך הציבור עלול לדרוש שקיפות יותר בנתוני הכשלים וביישומי ממשלתיים.
הידעת?
אם OpenAI באמת תתן 5% מהשקעותיה לממשלה, זה יהיה בעשרות מיליארדים דולרים, אך רק אם החברה תנהל מלא בהנהלת ממשלתי.
לפי דיווחים מ-Financial Times ו-TechCrunch, סם אלתמן, מנכ"ל OpenAI, הציע לממשלת ארה"ב להקנות לה 5% מהשקעות החברה בקרן עושר סיבלית ממשלתית. בעולם פשוט זה היה גן עדן עם קוד פתוח. בעולם האמיתי זה משחק שחמט כלכלי.
אלתמן טוען כי זו דרך לתת לציבור "אינטרס כלכלי" בהצלחת AI. כלומר: אם OpenAI תרוויח, הממשלה תרוויח. וממשלה שמרויחה לא תפקח עליך בקשיחות כמו ממשלה שלא רויחה.
OpenAI עומדת בלחץ. בקונגרס משמעו קולות מצד שמאל וימין:
משמאל: "OpenAI קורעת עובדים שלנו. היא צריכה להיות בבעלות הציבור."
מימין: "OpenAI שולטת במדיה חדשות. היא מצנזרת דעות."
סנדרס: "תנו 50% לממשלה או לא תקבלו הנדוניות ממשלתיות."
אלתמן צריך להרגיע את כולם. ה-5% היא מהלך של "אני שומע אתכם, אבל לא כל כך הרבה".
לא הרבה. 5% מהשקעות, לא בעלות הנחמדה כמו קול בהנהלה או כוח הכרעה. זה 5% מהרווחים העתידיים, אם OpenAI תעמוד בהערכה של 100 מיליארד דולרים, ו-אם היא תשקיע 100 מיליארד בעתיד.
הטריק: עד שלא נחתום על נייר, זה רק מילים.
יש כאן שלוש השלכות ישירות:
אם ממשלת ארה"ב תשקיע יותר בקרן עושר עם OpenAI, היא תשקיע פחות בחברות תחרותיות כמו Anthropic או מיקרוסופט. זה עלול להאט את התחרות החדשה בשוק בינה מלאכותית, אולם זה טוב לעסקים שלכם אם אתם משתמשים ב-OpenAI כברירת מחדל.
אם הממשלה האמריקאית תיקח כסא בהנהלת OpenAI, היא תידרוש שקיפות בנתונים. ישראל משתמשת ב-OpenAI למערכות בטיחות וחקירות משטרתיות. אתם עלולים להידרש לעשות ביקורת על אופן השימוש.
זה לא ישנה את תמחור ה-API של OpenAI מחר. אך זה עלול לשנות אותו בעוד שנתיים. אם הממשלה תקבל קול בהנהלה, היא עלולה לדרוש מחירים מעדיפים לסוכנויות בריאות וממשלתיות בעולם. זה יגרום ל-OpenAI להקציץ על עלויות אחרות, כולל מחירים של עסקים בינוניים בישראל.
מה לעשות:
עקבו אחרי התפתחויות הרגולטוריות בארה"ב. אם הצעת אלתמן תעבור, אפילו בצורה דומה, השוק יעבור מ"עסק פרטי" ל"תשתית בתחזוקה מחמירה". כל זה משפיע על עלויות ודו-מכירויות שלכם.
הגנו על הנתונים שלכם. אם OpenAI תהפוך לחצי-חברת ממשלה, הממשלה עלולה לדרוש גישה לנתונים שאתם משדרים. וודאו שאתם לא מעלים סודות עסקיים ל-API של ChatGPT כיום.
בחנו חלופות סיביות. Anthropic, Mistral, ואפילו מודלים קוד פתוח כמו Llama של מטא עלולים להיות בחירות טובות יותר אם אתם רוצים להימנע מרגולציה ממשלתית עתידית. סוכני AI שמובנים מחברות אלו עלולים להיות בטוחים יותר מבחינת פרטיות.
מיקרוסופט לא נתנה 5% לממשלה. במקום זאת, היא:
הפתרון של מיקרוסופט: "תנו לנו להיות חלק מהפתרון, וזה אנחנו נעשה." הפתרון של OpenAI: "תנו לכם כסף מהמותג שלנו, ואנחנו נשארנו בשליטה."
אולי. 5% יכול להישמע סביר יותר מ-50%. אך אם הרווחים של OpenAI יהיו בעשרות מיליארדים, זה עדיין אלפי מיליון דולר בשנה לקרן ממשלתית. הציבור עלול לחוש שאלתמן "קנה" את תמיכתו בחצי מחיר.
הצעת אלתמן היא עסקה פוליטית, לא אלטרואיזם. הוא מנסה למצוא דרך אמצעית בין דרישת סנדרס של "אני בעלך למצחי" לבין "עזבו לי בשקט".
לעסקים בישראל זה אומר:
מה לעשות היום: בדקו את מדיניות הנתונים שלכם עם OpenAI. תעדו אילו נתונים אתם שולחים ולמה. אל תשכחו שיש כלים וחלופות שמציעים שליטה טובה יותר על הנתונים שלכם, חברות כמו Anthropic עם Claude מתחייבות לפרטיות מיטבית ואין להן בעיות מדיניות של מדינה (עדיין).
סנדרס דרש עד 50% בעבר. אלתמן פחת את ההציעה ל-5% כדי לגרום לזה להישמע סביר יותר. הוא משחק פוליטיקה.